אנחנו טסות היום לווייטנאם. סגירת מעגלים, ואולי בכלל פתיחה של מעגלים אחרים.
אני מרגישה שיש בסיפור הזה משהו שהוא מעבר לסיפור הפרטי של המשפחה הפרטית שלי.
לכן כנראה שאתעד כאן מחשבות, הרהורים ותובנות שיעלו במהלך המסע.
אימצנו את שהם בגיל חודשיים. היום, כשהיא בת 21, שתינו יוצאות למסע - פיזי, ובעיקר רגשי - הולכות לפגוש את האמא הביולוגית של שהם, ואת המשפחה שבינתיים צמחה לה.
הטיסה בעוד כמה שעות. מרגישה שהלב שלי מתרחב לממדים חדשים.
סוג של מסע אל הלא נודע, בהיבטים רבים. משתדלת להשאיר את אי הידיעה, לא לנסות לדמיין איך יהיה או מה יקרה במפגש. לתת לדברים לקרות כפי שהם, פשוט להיות.
אני מרגישה שיש בסיפור הזה משהו שהוא מעבר לסיפור הפרטי של המשפחה הפרטית שלי.
לכן כנראה שאתעד כאן מחשבות, הרהורים ותובנות שיעלו במהלך המסע.
אימצנו את שהם בגיל חודשיים. היום, כשהיא בת 21, שתינו יוצאות למסע - פיזי, ובעיקר רגשי - הולכות לפגוש את האמא הביולוגית של שהם, ואת המשפחה שבינתיים צמחה לה.
הטיסה בעוד כמה שעות. מרגישה שהלב שלי מתרחב לממדים חדשים.
סוג של מסע אל הלא נודע, בהיבטים רבים. משתדלת להשאיר את אי הידיעה, לא לנסות לדמיין איך יהיה או מה יקרה במפגש. לתת לדברים לקרות כפי שהם, פשוט להיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה